אין כמו ערב קולנוע נעים עם החברה שלך . האורות המעומעמים, קערת הפופקורן והתכרבלות על הספה – זה המתכון המושלם לערב רומנטי. וכשמדובר בבחירת הסרט, תמיד יש את האתגר המענג למצוא משהו שירתק את שני תחומי העניין שלך. למזלנו, חברתי ואני נתקלנו בקלאסיקה ישנה, "ורטיגו" של אלפרד היצ'קוק, ושנינו התרגשנו לראות על מה כל המהומה.
כשהתחילו כתוביות הפתיחה, לא יכולתי שלא לשים לב לשמות הידועים של ג'יימס סטיוארט וקים נובאק. שמעתי על הסרט בעבר, אבל למרבה ההפתעה אף אחד מאיתנו לא ראה אותו מעולם. זו הייתה ההזדמנות המושלמת לחוות את פיסת ההיסטוריה הקולנועית האייקונית הזו, ביחד.
אולי מה שהופך את "ורטיגו" לקלאסיקה כל כך היא היכולת שלו לסקרן ולבלבל את הקהל שלו ללא הרף. הסרט עוקב אחר הבלש ג'ון "סקוטי" פרגוסון, אותו מגלם סטיוארט, ומסעו ברשת תמוהה של מסתורין, הונאה ואובססיה. למרות התחלה תמימה מספיק, הסרט מקבל במהרה תפנית אפלה ומעוותת, מה שהופך אותו לצפייה מרתקת כבר מההתחלה.
ככל שהסיפור נפרש לפנינו, קל היה להבין מדוע "ורטיגו" נחשב לעתים קרובות לאחת מיצירותיו הטובות ביותר של היצ'קוק. העלילה המותחת משאירה את הקהל על קצות אצבעותיו, והשימוש המבריק בצילום ובמוזיקה מוסיף נדבך נוסף לאווירה המצמררת של הסרט. נשאבנו לגמרי לתוך העולם של הסרט, ניסינו לפענח כל טוויסט ופנייה תוך כדי.
דבר אחד שהדהים אותנו היה הכימיה ללא דופי בין סטיוארט לנובאק. הנוכחות שלהם על המסך הייתה ממגנטת, והיה מעניין לראות את מערכת היחסים של הדמויות שלהם מתפתחת לאורך הסרט. לא לעתים קרובות נתקלים בזיווג כל כך טבעי ולא מתאמץ על המסך, וזה בהחלט הוסיף למשיכה הכללית של הסרט.
למרות שיצא לאקרנים ב-1958, "ורטיגו" עדיין מצליח להחזיק מעמד מול מותחנים מודרניים. למעשה, אפשר לומר בבטחה שהוא הציב את אמת המידה לסרטים מותחים רבים שיבואו. ככל שהאינטנסיביות המשיכה להיבנות ונותרנו תוהים מה יקרה הלאה, לא יכולנו שלא להרגיש אסירי תודה על ההזדמנות לחזות ביצירת המופת הזו בערב הסרט שלנו.
כצפוי, לחברה שלי ולי היו תיאוריות ופרשנויות שונות ככל שהסרט התקדם. זה אחד הדברים הטובים ביותר בצפייה משותפת בסרט – הדיונים והוויכוחים שבאים בעקבותיו. שנינו הוקסמנו מהאלמנטים הפסיכולוגיים של הסרט ומהאופן שבו הם מילאו תפקיד משמעותי בפענוח התעלומה. היה מעניין גם לציין כיצד "ורטיגו" היווה השראה לסרטים רבים אחרים ואפילו להיבטים של התרבות הפופולרית.
המערכה השלישית של הסרט היא המקום שבו הכל מגיע לראש, ואיזה סיום אינטנסיבי זה. מבלי להסגיר ספוילרים, אני חייב לומר שהסיום השאיר את שנינו פעורי פה. זה אחד מאותם רגעים שבהם אתה יושב בדממה לכמה שניות, מנסה לעטוף את הראש סביב מה שזה עתה קרה. זה היה גם מזעזע וגם מספק, ולא יכולנו להיות מרוצים יותר מאיך שהכל התנהל.
ערב הקולנוע שלנו הסתיים בדיון ארוך על הסרט – הדמויות, הנושאים שלו והמחשבות הכלליות שלנו. זה בהחלט היה שינוי מרענן מהבחירות הקולנועיות הרגילות שלנו, ושנינו התרגשנו לחוות את "ורטיגו" יחד. זה סרט שנשאר איתך הרבה אחרי הקרדיטים, ומצאנו את עצמנו עדיין חושבים עליו למחרת.
לסיכום, ערבי סרטים עם האחר המשמעותי שלך הם רגעים שיש להוקיר. ובחירה בקלאסיקה נצחית כמו "ורטיגו" לא רק מוסיפה לאווירה הרומנטית, אלא גם מבטיחה חוויה מרתקת ומעוררת מחשבה. חברה שלי ואני כבר מתכננים את ערב הסרטים הבא שלנו, ואנחנו לא יכולים לחכות להתעמק בעוד קלאסיקה ישנה, ביחד.
ואם אין לך חברה, בוא תהיה כוכבר הסרט עם נערות ליווי בצפון.
