גשם לוהט
היא:
כמה צפוי,
דווקא כשחשבתי ששמש של קיץ תלווה את יומי,
התמלאו השמיים בעננים כבדים.
הסתכלתי בדאגה לשמיים,
כשכל שמכסה את גופי
הוא גופייה לבנה וג´ינס קרוע ושחוק.
העננים הפסיקו לאיים והחלו במטר כבד על העיר
ותוך שניות הגוף שלי נרטב לחלוטין.
נלחמת בגשם אני נכנסת דרך הדלת הראשונה
שיכולתי לפתוח.
סגרתי את הדלת במהירות
ופתאום אתה ניצב מולי...
הוא:
עוד יום משעמם בחנות הזאת.
כשלקחתי על עצמי את ניהול החנות של ההורים שלי אף אחד לא סיפר לי שאני אבלה בה
ימים שלמים לבד, חבוי בין ערמות של חולצות וסוודרים שפג תוקפם לפני שנים. עובדת
היותה של החנות שוממה הייתה נכונה לימים רגילים , ובטח ובטח בימים של גשם.
בחוץ ירד כל כך הרבה גשם, שלא יכולתי לראות מה קורה מעבר לחלון הראווה. מזל ששמתי
לבובות סוודרים שלא יתקררו, צחקתי ביני לביני. צעדתי לעבר חלון הראווה הגדול על
מנת לנסות לראות את כל האנשים נסים לכל עבר מאימת הגשם . ואז התפרצת אל תוך החנות
שלי ; קפואה ורועדת , רטובה עד לשד עצמותייך ופטמותייך הזקורות מאיימות להלך אימים
על הגופיה הספוגה שלך.
היא:
"אמממ..." מלמלתי דרך שיניים נוקשות, לא בטוחה מה לעשות קודם, לסחוט את השיער,
לחבק את עצמי באופן נואש לחימום או לנגב את הטיפות מפניי כדי שאוכל באמת לראותך.
"הגשם..." הצלחתי להוציא עוד מילה במאמץ. ואתה עומד שם לצד חולצות פלנל משובצות,
שמזכירות לי שנות אופנה חשוכות ,ונדמה שלך יותר קשה לדבר. מבט מתגנב שלך על הפטמות
שלי מזכיר לי שהגופייה הפכה שקופה. אני תופסת אותה במבוכה קלה ומרחיקה אותה מהגוף."
אני...אממ...הגשם...קר לי". אתה מתעשת, תופס את אחת החולצות שלידך ומושיט לי אותה.
אני סוקרת את החנות בחיפוש אחר תא הלבשה. ולא מופתעת כל כך כשאין אחד כזה... הקור
מנצח אותי, אני ניגשת לפינה יחסית נסתרת ועם הגב אליך פושטת את החולצה. יכולתי
להרגיש את עינייך נעוצות בגבי הרטוב. והופתעתי לגלות את ידיך החמות.
הוא:
היה משהו כובש במראה הזה שלך.
שברירית ועדינה,
חשופה ומרתקת.
לא יכולתי להסיר את עיני ממך.
ליוויתי אותך במבטי בזמן שהלכת להחליף חולצה.
אבל משהו חזק ממני הנחה אותי לגשת אלייך,
לחמם את עורך , ללטף אותך.
וכך היה. ניגשתי אלייך במגע חושש. חשתי את מגע עורך הקריר,
את הצמרמורת שחלפה בך בזמן שידי נגעה בצווארך.
"אתה נעים" לחשת לי מבין נקישות השיניים והפנית אלי את מבטך וכן את גופך
העירום. הצמדתי אותך אלי בחיבוק מחמם אות התמסרת אליו ברצון אדיר...
היא:
מגע עדין וחמים הפך במהרה לחיבוק עוטף. גופי הרטוב מצא נחמה במעטפת גופך הבוער.
היה לך ריח גברי ומשכר, מעורר. כמעט מבלי להתכוון ראשי ספוג המים נח על החזה שלך,
וכמו מגנט שפתיי נמשכו אל צווארך. בניגוד לעורי הקפוא, בתוכי בערה תשוקה. ואט אט
התחלתי להפשיר. הנשיקות מצווארך טיפסו אל פיך החם. בעדינות ורכות שפתייך חיממו
את שלי.
"הרטבתי אותך" לחשתי ברכות בין נשיקה לנשיקה. והתחלתי לפרום את כפתורי חולצתך.
כפתור אחר כפתור, חשתי מפעם לפעם את עורך החם בקצוות אצבעותיי. עכשיו גם אתה חשוף
לפניי. ידיי מטפסות אל ראשך, אצבעותיי מטיילות בין שיערותיך...לשוני מתערבבת בשלך.
הוא:
עטפתי אותך בזרועותיי. המים משיערך הרטוב נזלו במורד גופי חשוף החזה. המתיקות
של נשיקותייך הכריעו אותי. התמכרתי לטעם , לתחושה העדינה של שפתייך. החזות שלנו
נצמדו , הקרירות שלך והחום שלי התערבבו לכדי מהילה של תשוקה בוערת.
מבלי להתייחס לדלת הפתוחה לרווחה ולחלון הראווה שחשף את מעשינו לעולם הגשום שבחוץ.
הרמתי אותך בזרועותיי והושבתי אותך על ערימת בגדים שנחה על שולחן במרכז החנות.
בלהט הרגע פרמתי את כפתורי הג´ינס שלך והפשטתי אותו מעל לגופך הרטוב...
היא:
הלהט ניכר בעינייך כשמשכת ממני את הג´ינס. הצמדתי אותך חזרה אליי בחוזקה, נדלקתי
מהאש שנבערה בך. מנשקת אותך ומלטפת חזק וקרוב. מדי פעם נזכרת לנשום...פתאום התנתקת,
חיוך ממזרי התפרש על פניך, לא השארת לי זמן לתהות מה הוא אומר... שפתייך נצמדו
שוב אל גופי, לצוואר, ומשם לכתף, במהירות זחלת אל החזה שלי. במיומנות מוצץ ובעדינות
נושך את פטמותיי. נשענתי אחורה, מתירה לך להמשיך במסלולך...הנשיקות מקפיצות את
קצוות העצבים בגופי כשהן יוצרות שביל רטוב על הבטן שלי.
הרמת רגל אחת על כתפך, מחמם אותה בנשיקות מלמטה למעלה. מגיע באיטיות אל המפשעה
ומנשק גם אותה. נשיקות רטובות, מלאות חשק. אני מחכה כבר שתתקרב יותר פנימה, רציתי
להרגיש את לשונך, להתפתל כששפתייך נצמדות אליי. לפתע נעלם המגע שלך...
הוא:
הבטתי אלייך ממקומי בין רגלייך , ניתקתי מגע ונעמדתי מולך.
זקפתי שבלטה בתוך מכנסי לא התירה מקום לספק באשר לכוונותיי.
כרכת את רגלייך סביבי וקרבת אותי אלייך.
שפתינו חזרו להיפגש בלהט ובתשוקה אדירים ,
תוך שאת מתירה את חגורתי ופותחת את מכנסיי.
נתת להם ליפול את הקרסוליים וגם התחתונים התלוו אליהם.
נצמדתי אלייך, מחכך את זקפתי הנוקשה אל איברך הרך והרטוב.
התנשפויות ענוג קלות נפלטו מפיותינו,
וברגע החדירה העדינה , הפכו לקריאות עונג מתמשכות...
היא:
איך שנכנסת אליי... בכזו עדינות כמי שמחזיק דבר יקר מפז ומפחד לשברו...
אהבתי להרגיש איך כל סנטימטר נכנס לתוכי באיטיות, ולאט לאט ממלא אותי. בכל גופי
נשלחים זרמים של עונג ומפי יוצאות ללא הפסק אנחות הנאה. פיך ליד אוזני, נושף אויר
חם של התרגשות, אנחותיך ונשימותיך מעבירות בי צמרמורות.. .
והתנועות שלך בתוכי קוראות את מחשבותיי...
כשרציתי התחלת להגביר את הקצב,
כשחשבתי תפסת בי בחוזקה
כשחשקתי האטת, ובחוזקה ננעצת בי.
כשחיפשתי אחר שפתיך, נשקוני
כשתרתי אחר ידיך, חיבקוני בעוצמה
טלפתיית חושים מענגת...
הוא:
הכול רעד סביבנו.
השולחן ,
הרצפה,
אני ואת.
אני בתוכך , חש את גופך המתחמם והולך,
הרועד קלות עם כל חיבור של גופינו,
הכמהה לחמימות,
הכמהה למגע.
הגניחות של שנינו מילאו את החנות.
התגברו על קולות הגשם.
הכריעו את קולות הרחוב הסואן.
הישרת מבט אלי,
מתנשפת, נאנחת.
נשקתי לך בלהט ,
היינו לבד בעולם.
היא:
מערבולת.
הגוף שלנו התערבב ונהיה לאחד.
זזנו בתיאום מושלם, כמו מכונה.
זיעה החלה שוטפת את גופינו
ומראה הטיפות היחידות על עורך הכניסו אותי ל...
אני מצמידה אותך יותר חזק אליי,
סוגרת עלייך בידיי ורגליי,
רוצה לחוש בך עמוק יותר.
צמרמורת מטפסת ועולה בחוליות גבי,
רעידות קלות מציפות את אגני,
כולי מתכווצת מבפנים ומשתחררת בקצב אדיר.
הגניחות שלי ממלאות את כל עולמך, כל עולמי.
יכולתי להרגיש באיברך נלחץ בתוכי.
קראתי בעינייך, תענוגות תאוותי,
רגיעה.
אתה לוחש באוזני,
"תתהפכי..."
הוא:
הבטת בי במבט מרוצה,
העונג שחשנו שנינו רק הלך והתעצם.
קמת מן השולחן והפנית את אחורייך לעברי.
נשענת אל השולחן ומשכת אותי אל תוכך,
תוך שאת אוחזת בישבני.
הלהיטות של שנינו נהפכה להרמוניה של תנועה,
אני בתוכך , נע עם תנועות האגן שלך...
ואז לפתע שנינו הפסקנו ליהנות.
הצצה אל עבר הדלת הבהירה לנו שיש לנו קהל צופים.
כי כשיורד גשם, גם לחנות שאין לה אף פעם לקוחות ,
נכנסים אנשים להסתתר ...
הסיפור נכתב על ידי: בלו בוי (גל צ'יצי)
גל הוציא ספר חדש. לחץ לרכישה: